<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות סימן תק"ע</h1>
<h2>דף יז:</h2>
ומיהו אסיק פסק דחורגו לבדו פי' פסול לאשת חורגו, וה"ה לבעל חורגתו כדאסיק אשה כבעלה ופי' שם באשת חורגו וכן בעל כאשתו בבעל חורגתו. ופסק על ידי מעשה דחורגו כשר לאם או לאב [של בעל אמו] כ"ן כן מדחשיב להו בהדי אינך דיש הפסק למעלה וטעו ביה סופרים. וכן פסק בתרי גיסי דתרי בעל [כ]אשתו לא אמרי' בקורבה רחוקה, וכן בבעלי שתי שניות כשרין זו לזו. אך בתרי גיסי אע"ג שהם תרי בעל (באשתו) [כאשתו] דקורבה קרובה היא ופסילי, אכן כשר לבעל אשתו. וכן פסק בגמ' [סנהדרין כ"ח ע"ב] דאבי כלה ואבי חתן מעידין זה לזה, וכן שני בשלישי. ובשלישי בראשון פסק רשב"ם דכשר דהלכתא כרבא פרק יש נוחלין [קכ"ח ע"א] דאכשר בשלישי בהראשון ורבא מוסיף הוא. ור"ץ ור"ת פסק דשלישי בראשון פסול, דאמרי' בירושלמי [סנהדרין פ"ג ה"ו] משה מה הוא שיעיד באשת פנחס אמר בפנחס עצמו לא מבעיא ליה דפשיטא דפסול דשלישי בראשון הוא ומבעיא ליה אי אמרי' כי האי גוונא בעל כאשתו כיון דקורבא רחוקה הוא, ופי' הכא דהיה קרוב ונתרחק כשר להעיד ולא בעי' תחלתו וסופו בכשרות, וכן אין הלכה כר' יהודה, ואם מתה בתו אפי' יש לו בנים ממנה כשר, ולא כפי' רש[ב]"ם בפרק יש נוחלין.
